<h1>ספר הישר לר"ת — חידושים סימן תרע"ב</h1>
<h2>דף ו.</h2>
פסיקנא הילכתא כר' דמקשינן ג' לב' מה ב' נמצא אחד מהן קרוב או פסול עדותן בטילה אף ג'. וקשיא הא דאמרי' בגט פשוט ובשילהי גיטין גבי שני גיטין שכתבו זה בצד זה מילאוהו בקרובין כשר ואמרינ' גט קרח הכל משלימין עליו ואפי' קרוב ואפי' פסול. ואמרי' האי קרוב חתים בין בתחלה בין בסוף בין באמצע וכן אמרי' בפ"ב דגיטין אי חתים בתחילה קרוב או פסול אמרי לה כשר ואמרי לה פסול אמרי לה פסול דילמ' אתי' לאיחלופי בקיום שטרות דעלמ'. ושמעינן מהכא דליתה להא דפסקי הלכות [גדולות] בהילכות עדות דבתחילה קרובים כשרים דאדרבה בתחילה פסול טפי. ונר' לר' דעיקר פי' דה"ג כך דודאי הילכתא כר' בעדות דעדים המעידים על פה דקרוב פסול היכא דלאסהודי קא אתי אבל [אי] למיחזי אתי אינו פוסל דהכי אמרי' התם אמילאהו. אבל עדות שטר אנן סהדי דלמיחזי הוא דאתו ואינו פוסל. ולא לאסהודי אלא או למילוי חלק של הרחק ב' שיטין או להשלמת קרח דגט קרח. דעדים החתומין על השטר כמו שנחקרה עדותן. וכל היכא דאי חקר להו ודילמ' אמרי למיחזי אתינן כך חזינן נמי חתמות ידייהו נמי אית לן למימ' להשלמה ולמיחזי אתו או לתנאי כדאמרי' גבי טוענין ליורש אילו הוה אבוהון קיים כו'. וראייה לדבר הא דאמרי' בפ' ב' דגיטין אמ' לעשרה כתבו גט לאשתי כו' ריש לקיש אמ' כולם משום עדים ור"י אמ' שנים משום עדים וכולם משום תנאי. מאי בינייהו כו' אי נמי נמצא אחד מהן קרוב או פסול למ"ד משום תנאי כשר דאפי' לבסוף כי נקיט גיטא לקמן תלינן דהא עדים שוינהו. ואי חתים בתחילה קרוב או פסול למ"ד משום תנאי אמרי לה פסול דילמ' אתו לאיחלופי בשטרות דעלמ' להני סהדי גופייהו דכיון דלא חתמו עדים אחרים [כבר] יהו סבורין לחלופי אתו ללא תנאי. אבל אי חתים קרוב או פסולין בסוף לא אתו לאיחלופי שיאמרו כיון דאיכא עדים חתומין כבר אינהו ודאי לתנאי אתו. וכן נמי גבי (מלואהו) מלאוהו בקרובים כיון דאיכא חתומי' כבר מידע ידעי דלמלוי אתי. ואמרי' לה כשר דלא חיישי' לאיחלופי א"נ ידעי דלתנאי נינהו כי (ההאי) האי דמילאוהו בקרובים כשר דההוא בתחילה הוא דידעי דלמילאוי אתו ובין למ"ד כשר ובין למ"ד פסול דתלינן ליה או בתנאי או במלוי קרובים. ואמרי' בתוספת' שטר שיש בו ה' עדים וג' הראשוני' קרובים או פסולין כשר. רבותא היא דכ"ש לבסוף כדמוכח האי שמעתא דכולן משום תנאי דאי חתים בתחילה קרוב או פסול כו'. והכי הילכתא דשטר שיש בו ג' עדים או יותר ונמצא אחד מהן קרוב או פסול תתקיים השטר בשאר בין בתחילה בין בסוף בין באמצע. ובעדים המעידים על פה בטלה עדותן אי לאסהודי אתו ובעו. דכולכם דהתם בתחילה קרוב או פסול פסלינן ליה הוא שעתא דידעינן שחתמו קודם לאחרים משום גזירה דלאיחלופי.
